פיקסלים מול מילימטרים
תמונה דיגיטלית היא רשת של נקודות, פיקסלים. על המסך כל פיקסל הוא נקודת אור אחת ולכן תמונה מהאינטרנט נראית חדה. בדפוס אותם פיקסלים נמרחים על שטח נייר, וככל שהשטח גדול יותר, כל פיקסל הופך לריבוע גדול יותר שאפשר לראות.
המדד הוא DPI, נקודות לאינץ': כמה פיקסלים נכנסים לכל אינץ' של נייר בגודל ההדפסה. אותה תמונה יכולה להיות מספיקה לכרטיס ביקור ולא מספיקה לפוסטר.
המספרים
הסף תלוי במוצר, כי פוסטר רואים ממרחק וכרטיס ביקור מקרוב:
המספרים של כרטיסי ביקור. אלה בדיוק המספרים שהמערכת בודקת מולם.
| בליד מכל צד | 3 מ״מ |
| שוליים בטוחים | 4 מ״מ |
| רזולוציה מזערית | 300 DPI |
| כיסוי דיו מרבי | 300% |
המספרים של פוסטר. אלה בדיוק המספרים שהמערכת בודקת מולם.
| בליד מכל צד | 3 מ״מ |
| שוליים בטוחים | 5 מ״מ |
| רזולוציה מזערית | 120 DPI |
| כיסוי דיו מרבי | 300% |
בדקו את התמונה שלכם
בחרו מוצר וגודל ותמונה. הבדיקה רצה אצלכם במכשיר, והתמונה לא נשלחת לשום מקום.
בדקו תמונה
מה בדרך כלל לא מספיק
- צילום מסך. רזולוציית מסך, בערך רבע ממה שדפוס צריך.
- תמונה שנשלחה בוואטסאפ. האפליקציה מכווצת אותה בשליחה. בקשו את המקור.
- לוגו מהאתר. נעשה למסך. בקשו את קובץ הווקטור, בדרך כלל AI, SVG או PDF.
- תמונה שהוגדלה בתוכנה. התוכנה ממציאה פיקסלים, לא מוסיפה פרטים.
- ייצוא מ-Canva, או JPG ו-PNG שנשמרו לרשת. ברירת המחדל של כולם היא רזולוציית מסך. ב-Canva בחרו "PDF להדפסה" עם בליד. בשאר, שמרו בגודל המלא.
מה כן
- צילום ממצלמה או מטלפון ברזולוציה מלאה, לא "מוקטן לשיתוף".
- לוגו וקטורי. וקטור הוא צורה מתמטית, אין בו פיקסלים ואפשר להגדיל בלי גבול.
- תמונת מאגר ברישיון בגודל "print" או "large".
מה המערכת עושה
הבדיקה מחשבת לכל תמונה בקובץ את הרזולוציה בגודל שבו היא מודפסת, לא את המספר שכתוב בקובץ. תמונה קטנה שמתוחה על עמוד שלם תקבל אזהרה גם אם התיקייה שלה אומרת שהיא בסדר. אנחנו לא מגדילים תמונות בשבילכם: אין דרך להוסיף פרטים שלא צולמו.